בין שאנו מודעים לכך ובין שלא, אנו מוצפים ומוקפים בכמה סוגי קרינה באופן קבוע. חלקם מגיע ממקורות טבעיים – כגון היקום, השמש ואפילו כדור הארץ עצמו – ואילו חלקם האחר נובע ממקורות מלאכותיים מעשה ידי אדם.

 הדיון הלוהט ביותר מזה כמה עשורים קשור לקרינה הנפלטת ממכשירי חשמל ואלקטרוניקה – מהסמארטפונים שאנו מחזיקים צמודים לגופנו, ועד למחשבים השולחניים, הרשתות האלחוטיות ומכשירי החשמל המחוברים לרשת החשמל הארצית.

 עיקר הבעיה טמון בשאלה האם הקרינה הנפלטת ממכשירים אלו, שעמם אנו נמצאים באינטראקציה קבועה ויומיומית, היא מסוכנת או לא. כדי להבהיר כמה הבעיה סבוכה ולא פשוטה למענה, כבר עכשיו נתמצת את מהות התשובה – הדבר תלוי את מי שואלים.

 מתחילים בהתחלה – מה זה קרינה?

קרינה היא פשוט דרך להעברת אנרגיה ממקום למקום (יש גם אפשרויות נוספות להעברת אנרגיה שאינן קרינתיות, כגון הסעה, קינטיקה ועוד). כאשר מדברים על קרינה יש להבדיל בין קרינה מייננת (שמסוגלת לעקור חלקיקים תת-אטומיים ממקומם) לקרינה בלתי מייננת (שאינה מסוגלת לעשות זאת). הקרינה בה אנו דנים היא קרינה בלתי מייננת.

 גוף האדם, למשל, פולט גם הוא קרינת חום בלתי מייננת הנקראת קרינה אינפרה אדומה, שהיא חלק מטווח רחב יותר של קרינה הנקראת "אלקטרומגנטית". אפשר לראות זאת כאשר משתמשים במצלמות אינפרה אדום או במצלמות תרמיות.

 גם מכשירי חשמל ואלקטרוניקה פולטים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, אלא שכאן מדובר בסוג אחר – בלתי נראה – של קרינה, שנקרא קרינת רדיו (Radio Frequency) וכן קרינת מיקרוגל (שעל שמה נקרא גם מכשיר החימום הביתי שכולנו מכירים). בנוסף יש גם קרינת רדיו בתדר נמוך מאוד (Extremely Low Frequency) הנפלטת מרשת החשמל וממכשירים המחוברים אליה, וגם עליה יש לתת את הדעת.

 עצמים אלו פולטים קרינה מכיוון שהם פועלים באמצעות זרם חשמלי; וכל זרם חשמלי הנמצא בתנועה מייצר שדות מגנטיים (לכן אומרים "אלקטרו מגנטי"). גם גוף האדם פולט שדות חשמליים ומגנטיים חלשים מאוד, בהתאם לפעילות החשמלית בגוף ובמוח (ניתן למדוד זאת באמצעות EEG).

 למרות שמדובר בקרינה בלתי מייננת, שאינה מסוגלת לעקור חלקיקים תת-אטומיים ממקומם, קרינת RF ומיקרוגל בעוצמות חזקות עלולה להיות מסוכנת. בשל כך נקבעו חוקים מחמירים המגבילים את עוצמת הקרינה הנפלטת ממכשירים שונים.

 איך מודדים עוצמה של קרינה?

כדי למדוד שדות חשמליים משתמשים ביחידות של וולט למטר (V/m), וכדי למדוד שדות מגנטיים משתמשים ביחידות של אמפר למטר (A/m). אפשר להשתמש גם ביחידות אחרות, כל עוד יודעים כיצד להמיר מיחידה אחת לאחרת.

 כדי למדוד את השפעת הקרינה על חומר אורגני, נקבע מדד נוסף הנקרא שיעור ספיגה סגולי (SAR), שמודד את כמות הקרינה הנספגת בגוף. כאשר מדובר בטלפונים סלולריים, למשל, ארגון הבריאות העולמי קבע גבול מסוים של שיעור ספיגה, שמעליו אסור לחרוג (1,000 מיקרו ואט לסמ"ר, אם לדייק).

 האם קרינת רדיו / קרינה סלולרית מסוכנת לבריאות?

כפי שציינו לפני כן, תלוי את מי שואלים ולכן עלינו לנהוג בשיטת הזהירות המונעת. במאי 2011 ארגון הבריאות העולמי קבע שקרינה סלולרית מהווה גורם אפשרי לסרטן, כמו בנזין, DDT, קפה וחמוצים (כולם באותה רשימת סיכון, למרבה הפלא).

 בישראל הוחלט להנהיג חוק המגביל את סף הקרינה פי 10 לעומת ההגבלה שנקבעה על-ידי ארגון הבריאות העולמי (כלומר סף חשיפה מרבי של 100 מיקרו ואט לסמ"ר). במדינות מסוימות בעולם סף החשיפה אף נמוך עד פי 40 לעומת זה הנהוג בישראל, כך שניתן לראות שבעצם כל מדינה מחליטה לעצמה מהי הרמה המרבית המותרת לחשיפה; זאת בשל אי ודאות ועמימות בין המחקרים השונים העוסקים בנושא, עד שתתקבל תמונת מצב ודאית יותר.

 אז מה בכל זאת עושים כדי להימנע מסיכון?

כפי שצוין מקודם יש לנהוג בשיטה הזהירות המונעת – הווה אומר לצמצם כמה שניתן את השימוש ואת החשיפה. ההנחיות פשוטות מאוד, וכל שיש לעשות הוא להרגיל את עצמנו לפעול בצורה הנכונה:

 לצמצם את כמות השיחות שאנו מבצעים בסלולר. אפשר להשתמש באפליקציות צ'ט במקום.

• לא להצמיד את המכשיר לאוזן בזמן שיחה; עדיף להשתמש בדיבורית או באוזנייה רגילה (לא אלחוטית).
• להשתדל לא לדבר במעליות ובכלי רכב, שכן הם מאלצים את המכשיר לפלוט יותר קרינה.
• ראוטרים אלחוטיים, תושבות של טלפונים אלחוטיים, מחשבים באופן כללי וכן גם מכשירי חשמל כגון מכונות כביסה, מקררים ועוד – מומלץ להרחיק כמה שאפשר, רצוי אפילו בחדר אחר.
• המרחק המינימלי המומלץ מאנטנות סלולריות הוא 50 מטרים לפחות. בניגוד לנהוג לחשוב, ככל שיש יותר אנטנות סלולריות באזור מסוים, כך המכשיר שלכם יפלוט פחות קרינה.
• בכל הנוגע לשקעים חשמליים – יש לוודא מרחק של מטר וחצי לפחות. כמו כן להשתדל לא לישון ליד שקעי חשמל, שכן רשת החשמל פולטת קרינה בתדר נמוך.
• במידה שאתם נמנים עם הרגישים לקרינה באופן חריג (תסמונת EHS) – הימנעו לגמרי משימוש בטלפונים סלולריים, ברשתות אלחוטיות ועוד. רצוי לקבל ייעוץ רפואי ו/או אחר בנוגע לתסמונת הנ"ל.

 מידע זה מובא כשירות לציבור בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ על-ידי גורמים מקצועיים.

.